תרגול בסיסי נתונים יג

בסיס נתונים או מסד נתונים (באנגלית: Database – דאטה בייס, או בקיצור DB) הוא אמצעי המשמש לאחסון מסודר של נתונים במחשב, לשם אחזורם ועיבודם. בסיס נתונים מאוחסן באמצעי אחסון נתונים, בדרך כלל על גבי דיסק קשיח, המאפשר גישה ישירה לנתונים. הגישה לבסיס הנתונים נעשית באמצעות תוכנה ייעודית – מערכת לניהול בסיס נתונים (DBMS – Database Management System). בסיס הנתונים בנוי לפי מודל לאחסון הנתונים, כמו מנגנונים פנימיים למיון ולחיפוש.

ישנם מספר מודלים לבסיסי נתונים: רשתי, היררכי, טבלאי, מונחה עצמים ו-NoSQL. המודלים הללו מבטאים סוגי קשרים שונים בין הנתונים השונים.

המודל הנפוץ ביותר היום, הוא המודל הטבלאי שמכונה גם יחסי. במודל זה בסיס הנתונים בנוי מטבלאות, כאשר כל טבלה מכילה מידע על ישות מסוימת (לדוגמה, לקוחות במערכת בנקאית). בכל טבלה יש רשומות (שורות), כאשר כל רשומה מתייחסת למקרה ספציפי (למשל לקוח מסוים). לכל רשומה בטבלה יש מפתח ראשי שמזהה באופן ייחודי את הרשומה. הקשר בין הרשומות בטבלאות שונות נעשה באמצעות שדה מפתח זר כאשר מספר הפעמים בו יכול להיות משויך המפתח לרשומה ספציפית בטבלה האחרת מגדיר את ריבוי הקשר (יחיד לרבים – רבים לרבים וכו’). שליפת מידע ופעולות עדכון בבסיס נתונים טבלאי נעשות באמצעות שפת SQL, המהווה ממשק המאפשר גישה לנתונים מבלי להתייחס לאופן שמירתם בבסיס הנתונים.